סוף על הקטינו
"רציתי להגיד למורה תחיה שאני לא יכולה יותר, שיש לי עכביש גדול ומפחיד שנועץ את האצבעות שלו עמוק בלב שלי ומשחרר רק לפעמים ואז שוב פעם נועץ.
רציתי לספר לה הכל. ורציתי לבכות. אבל העיניים שלי היו נעוצות חזק חזק בתוך הנעליים האדומות שלי, ולא זזתי בכלל."
בשילוב ייחודי של משחק עוצמתי, בימוי מינימליסטי בסגנון תיאטרון סיפור ופס-קול שמחזיר אותנו לילדות בשנות ה-90, נולדת הצגת יחיד מרגשת ומטלטלת, המבוססת על סיפור חייה של עירית סופרן – הכותבת והשחקנית של ההצגה.
בחצר האחורית של בית הספר, מול שיירות של נמלים, מתוודה ילדה בת 10 על מה שאסור לספר – על הסכנה שרוחשת בין אבא לאמא. הידיעה שמשהו לא בסדר מחלחלת לתודעה כמו הטילים של סאדאם חוסיין, ואפילו הניילון של החדר האטום, בריח של אקונומיקה, לא מצליח להגן.
*ההצגה זכתה לציון לשבח בפסטיבל תיאטרונטו 2017*
מתוך דברי השופטים תיאטרונטו 2017
"עירית סופרן מרגשת ומגלה כישרון משחק וירטואוזי. היא מלהטטת בין הדמויות בכנות ובאמינות, ומאפשרת לצופה לחדור אל תוך העולם הפרטי שלה כיוצרת באומץ, ומצליחה לכבוש את לבבות הצופים ולרגש עד כאב"
מאושרת סל תרבות ותרבות לפריפריה!













המלצות חמות




שאפו על האומץ, הפתיחות והשיח המכבד עם התלמידים והתלמידות בסוף ההצגה. התלמידים נהנו והתחזקו ובעיני זה חובה לכל בית חינוך בדורנו





שאפו על האומץ, הפתיחות והשיח המכבד עם התלמידים והתלמידות בסוף ההצגה. התלמידים נהנו והתחזקו ובעיני זה חובה לכל בית חינוך בדורנו





שאפו על האומץ, הפתיחות והשיח המכבד עם התלמידים והתלמידות בסוף ההצגה. התלמידים נהנו והתחזקו ובעיני זה חובה לכל בית חינוך בדורנו





שאפו על האומץ, הפתיחות והשיח המכבד עם התלמידים והתלמידות בסוף ההצגה. התלמידים נהנו והתחזקו ובעיני זה חובה לכל בית חינוך בדורנו





שאפו על האומץ, הפתיחות והשיח המכבד עם התלמידים והתלמידות בסוף ההצגה. התלמידים נהנו והתחזקו ובעיני זה חובה לכל בית חינוך בדורנו





שאפו על האומץ, הפתיחות והשיח המכבד עם התלמידים והתלמידות בסוף ההצגה. התלמידים נהנו והתחזקו ובעיני זה חובה לכל בית חינוך בדורנו

כתבו על ההצגה




















שותפים ושותפות
בימוי דרמטורגיה: חנה ואזנה גרינוולד
משחק וכתיבה: עירית סופרן
עיצוב תפאורה: גיא גלקוף
עיצוב תאורה: שי גבריאלי
מוזיקה: נועה ואזנה מלמד
סטיילינג: איב לוזי
